ניתוח פסיכואנליטי לטקסט ספרותי: המקרה של "ד"ר ג'קל ומיסטר הייד" לאור המקרה של "סיביל" (חולה ב DID)

מאת: נטלי תורג'מן, דוקטורנטית בביה"ס לטיפול באמצעות אמנויות, אוניברסיטת חיפה.

המאמר דן בשני סיפורים: טקסט ספרותי-בלשי מאת סטיבנסון "המקרה המוזר של ד"ר ג'קל ומר הייד"  ובמקרה של "סיביל", חולה בהפרעת הזהות הדיסוציאטיבית.  ליזה (1993) טוען כי צריך לקרוא את היצירה הספרותית של סטיבנסון לפחות פעמיים על מנת להבינה כראוי. בקריאה ראשונה יש להתייחס אליה כסיפור פנטסטי, בלשי, על אדם שרוקח משקה מסתורי ובקריאה השנייה כסיפור בו ניצב לפנינו אדם בעל שתי אישיויות (Lizza, 1993). היצירה הספרותית מנותחת במאמר זה דרך מבט פסיכואנליטי, כך שההתייחסות לד"ר ג'קל ומר הייד היא לא כאל שתי דמויות אקטואליות, בעלות גוף שונה, אלא אל מר "הייד" כאישיות בתוך ד"ר ג'קל עצמו - אישיות "חבויה". תוך כדי ניתוח היצירה הספרותית אתייחס ל- DID  ולמקרה המוכר של סיביל.

מילות מפתח: ריבוי אישיות, הפרעת זהות דיסוציאטיבית, DID, MPD, סיביל, סטיבנסון, ד"ר ג'קל ומר הייד, תיאטרון, כפילות.

לפניות בנוגע למאמר זה: נטלי תורג'מן,  דו"אל: tnatalyt@gmail.com

סרטן שד - האם וכיצד יבוא לידי ביטוי בציור עצמי  

מאת: זיוה בראל-שושני, רחל גיל, אינסה צ'רניקוב  ורותם רגב, סטודנטיות בביה"ס לטיפול באמצעות אמנויות, אוניברסיטת חיפה. 

מטרת מחקר ראשוני זה הייתה לבחון כיצד מחלת סרטן השד תבוא לידי ביטוי בציוריהן של נשים שהחלימו מן המחלה. במדגם של 11 נשים שחלו בסרטן שד הועבר מבחן ציור דמות עצמי (Machover, 1949) ונערכה השוואה בין ציור דמות עצמי בהווה, לציור דמות עצמי רטרוספקטיבי. שוער כי יימצאו הבדלים בין הציורים בסימני השדיים, הפה וקווי המתאר של הגוף. נמצא הבדל מובהק בקירוב בסימני בולטות השדיים, אך לא בשני הסימנים האחרים. כמו כן, נמצא הבדל מובהק בין הציורים בקווי מתאר הראש, מה שייתכן ומעיד על צורך במרחב אישי מוגן או שימוש באינטלקטואליזציה.  נוסף על כך, נמצאו ביטויים לטראומה של המחלה בשני סוגי הציורים, שהעידו על הימנעות מלדבר (פה חסר, מוצלל או חתוך) ולראות (עיניים חלולות, מוצללות או נקודות), חרדה וחוסר שליטה לגבי הגוף (קו גוף מקווקו, מנותק או מודגש) ותחושת אי יציבות (נתק בין פלג גוף עליון ותחתון והצללות). תוצאות אלו מראות שמחקר המשך עשוי לתרום למציאת כלי אבחוני פשוט שיהווה תשתית לזיהוי נשים בסיכון רגשי ובניית תוכנית התערבות מתאימה. 

מילות מפתח: סרטן שד, מבחן מחובר, ציור דמות אנוש, רטרוספקטיבי. 

לפניות בנוגע למאמר זה: זיוה בראל-שושני,  דוא"ל, zivabarel@gmail.co

אינדיקטורים מבחינים במבחן (DAP (Draw-a-Person בקרב אנשים המאובחנים במחלת הסכיזופרניה 

מאת: מאיה טל, גלית אבוקרט, דנה בלום ושמרית ברש סטודנטיות בביה"ס לטיפול באמצעות אמנויות, אוניברסיטת חיפה. 

המחקר הנוכחי בקש לבסס מחקרית אינדיקטורים המעידים על מצבים נפשיים  וסימפטומים של מחלת הסכיזופרניה, ולבדוק האם יימצאו הבדלים בין אופני הייצוג העצמי של אנשים החולים במחלת הסכיזופרניה לבין אנשים שלא אובחנו במחלה, באמצעות מבחן ציור עצמי Draw-A-Person (DAP).

מערך המחקר כלל השוואה בין שתי קבוצות בנות 10 משתתפים כל אחת: הראשונה, כללה גברים המאובחנים כחולי סכיזופרניה ובשנייה, נכללו גברים שהוגדרו כ"נורמטיביים". כל משתתף התבקש לצייר את עצמו בעפרון על גבי דף לבן. בציורי המשתתפים נבחנו סימפטומים של עיוותי בוחן המציאות וחוסר אינטגרציה באישיות, המאפיינים את מחלת הסכיזופרניה, דרך בחינת אינדיקטורים מבוססים מחקרית הקשורים בקשיים ביציבת הגוף ובעיוותים בקו מתאר הדמות (בהתאמה).

בהתאמה חלקית להשערות נמצאו הבדלים בין הקבוצות במידת הבולטות של יציבות הרגליים, כאינדיקציה לקיום הסימפטום של תפיסת מציאות מעוותת, וכן במידת הבולטות של ניתוק הראש מהצוואר, ניתוק הצוואר מהכתפיים והשמטת הצוואר, המעידים על קיומה של בעיה באינטגרציית האישיות. לא נמצאו הבדלים באינדיקטורים של אי יציבות כפות הרגליים ועמימות קו מתאר הפנים, ככל הנראה, עקב הטרוגניות גבוהה של תת סוגי הסכיזופרניה בקבוצת הניסוי. המחקר מעיד על צורך בחקר נוסף של ביטוי המצבים הנפשיים בקרב חולי סכיזופרניה, לרבות ההבדלים בין תתי הסוגים של המחלה, בכדי לאפשר אבחון מוקדם ומדויק יותר. 

מילות מפתח: אבחון, מבחן "צייר דמות אנוש", סכיזופרניה, אינדיקטורים ציוריים, גברים בגיל העמידה. 

לפניות בנוגע למאמר זה: מאיה טל,  דוא"ל redmuya@gmail.com