טיפול קבוצתי בפסיכודרמה יעיל על פני קבוצת תמיכה 

מאת: ד"ר דני יניב, בית הספר לטיפול באמצעות אומנויות, אוניברסיטת חיפה. 

מטרת מחקר זה הייתה לבחון את היעילות של שתי שיטות של טיפול קבוצתי מניעתי: שיטת אימון מיומנויות בפעולה (באמצעות כלים פסיכודרמטיים) בהשוואה לקבוצת תמיכה ורבאלית (לא מובנית), בקרב משפחות מהגרים (לטינו): בני נוער (גילאי 12-18) והוריהם, בארה"ב.  אחד ההורים השתתף בפגישות יחד עם המתבגרים, והן התקיימו במרכזים קהילתיים של קהילת הלטינו במשך 8 שבועות רצופים בסך הכל.  המפגשים התנהלו לפי תמות מוגדרות מראש וזהות בשתי הקבוצות (למשל - פגישה מס' 1: "איך אנו משתנים כמשפחה במהלך ההסתגלות לחיים בארה"ב?"). ההשוואה נעשתה בין תחילת התכנית לבין שנה לאחר סיומה באמצעות שאלונים שמולאו על ידי ההורים וכן באמצעות ראיונות.  בהשוואה לקבוצת התמיכה הורבאלית, העברת ההתערבות בשיטות פעולה פסיכודרמטיות (שכללו: חימומים, חילוף תפקידים, כפיל, מראה, כסא ריק, והפקת סצנות אישיות וחברתיות) הייתה מקושרת עם ירידה בסמפטומים שליליים בהם: התנהגות התנגדות (oppositional defiant behavior), דיכאון, קונפליקטים בין הורים לילדים, ובעיות כלליות בקרב המתבגרים.  המאמר מראה למעשה כי קבוצות פעולה בפסיכודרמה עדיפות על פני קבוצות תמיכה המתייחסות לנושאים זהים, לפחות בקרב אוכלוסיות המתמודדות עם קשיי הגירה, וזאת על פני זמן ניכר (שנה).  המחקר   תורם לתיקוף השימוש בפסיכודרמה במניעה וטיפול, וזאת על רקע המחסור במחקרים אמפיריים סטנדרטיים של יעילות השיטה. 

ביבליוגרפיה

Smokowski, P.R. & Bacallao, M. (2009). Entre Dos Mundos/Between Two worlds: Youth Violence Prevention Comparing Psychodramatic and Support Group Delivery Formats. Small Group Research, 40(1): 3-27.

דני יניב, Ph.D, מטפל בפסיכודרמה. חבר סגל באוניברסיטת חיפה, ביה"ס לטיפול באמצעות אמנויות; ובסמינר הקיבוצים, המרכז להכשרת מטפלים ביצירה והבעה, ת"א. דוא"ל:  Dan_yaniv@yahoo.com

אפשרויות מחקר בטיפול באמצעות אמנויות 

מאת: ד"ר הוד אורקיבי, בית הספר לטיפול באמצעות אומנויות, אוניברסיטת חיפה. 

המאמר של קרולן (2001) סוקר בצורה בהירה מגוון שיטות מחקר ליישום בתחום הטיפול באמצעות אמנות חזותית. המאמר פותח בהגדרת מונחי יסוד במחקר, כגון פרדיגמה, מודל, סוגי משתנים, תוקף, מהימנות ואחרים. מוצגת הבחנה ברורה וממוקדת בין גישות מחקר כמותניות, איכותניות, ומחקר יצירתי מבוסס-אמנות.

חלקו העיקרי של המאמר מציג מגוון שיטות מחקר כגון: מחקר ניסויי, מחקר תצפיתי, מחקר תיאורי, מחקר נרטיבי, מחקר סקר, ועוד. חוזקו של המאמר טמון בדוגמאות מתחום הטיפול באמנות חזותית המוצגות עבור כל אחת משיטות המחקר. הדוגמאות מסייעות לקורא בהבנת יישומן של השיטות השונות - הלכה למעשה. לדוגמא, מחקר ניסויי שבדק את השפעת טיפול באמנות חזותית על זהות עצמית בקרב מתבגרים עם קשיים רגשיים חמורים. המשתתפים  הוקצו באופן מיקרי לשתי קבוצות: קבוצה שקבלה את הטיפול באמנות וקבוצת ביקורת שלא קבלה את הטיפול באמנות. מערך המחקר כלל מדידות לפני ואחרי הטיפול.

לסיכום, המאמר מומלץ מאוד למטפלים, בכל תחומי האמנויות, המעוניינים "להציץ" אל מגוון אפשרויות המחקר בתחום, גם אם השפה המחקרית זרה להם וגם אם זו להם הצצה ראשונית.

ביבליוגרפיה

Carolan, R. (2001). Models and paradigms of art therapy research. Art Therapy: Journal of the American Art Therapy Association, 18(4), 190-206. 

הוד אורקיבי, PhD, מטפל בפסיכודרמה ושילוב אמנויות. ראש היחידה ללימודי שדה ומרכז תוכנית התמחות, ביה"ס לטיפול באמצעות אמנויות, אוניברסיטת חיפה. דוא"ל:  horkibi@haifa.univ.ac.il

דימוי גוף נשי: נשים צעירות ומבוגרות בראי מבחנו של Machover: Draw-A-Person  

מאת: חן בראליה, מנאר חמדאן, קארי גולן ואנה עווד, סטודנטיות בביה"ס לטיפול באמצעות אמנויות, אוניברסיטת חיפה. 

מחקרים מראים כי נשים נוטות לפתח דימוי גופני שלילי לאורך ימי חייהן. מאמר זה שיער כי נשים מבוגרות משקיעות יותר בחיצוניותן מאשר נשים צעירות, משום שהן חוות צורך רגשי להישאר מושכות, על אף תהליכי השינוי של הגוף. במחקר זה נעשה שימוש במבחן DAP בכדי לנתח ציורים של נשים צעירות (גילאי 25-35) ונשים מבוגרות (גילאי 55-65); זאת על ידי ניתוחם של שני קריטריונים עיקריים - מספר אביזרים והדגש על מידת החושניות והסקסיות בציור. התוצאות מראות קשר חיובי ומובהק בין מספר האביזרים בציור לבין גיל המציירת. 

מילות מפתח: דימוי גוף, מבחנו של  Machover: Draw-A-Person , הערכה עצמית 

לפניות בנוגע למאמר זה: מנאר חמדאן, דוא"ל:  manora_82@hotmail.com;  קארי גולן, דוא"ל: carrie.voit@gmail.com;  חן בראליה, דוא"ל: chen_baralya@hotmail.com