דרמה כמתודולוגיה מחקרית 

מאת: ד"ר הוד אורקיבי, בית הספר לטיפול באמצעות אומנויות, אוניברסיטת חיפה. 

טענתו המרכזית של נוריס (2000) היא  שהדרמה הופכת למתודולוגיה מחקרית כאשר איסוף הנתונים, ניתוחם והצגתם מתבצעים באמצעים דרמטיים/תיאטרוניים. הכותב סוקר מגוון אופנים בהן ניתן להשתמש בדרמה עצמה ככלי מחקרי, כחלק מהגישה המכונה מחקר מבוסס-אמנויות (arts-based research). דוגמא אחת היא שימוש באימפרוביזציה כשיטה לחשיפת דעות ביחס לנושא הנחקר.   

למרות שמאמר זה מתייחס למחקר באמצעות דרמה בהקשר חינוכי,  הקורא יכול בקלות להתרשם כי הצעותיו של נוריס בהחלט ישימות עבור מטפלים באמצעות דרמה. 

מאמר נוסף, של רוזיטר ועמיתים (2008), סוקר מחקרים מתחום הבריאות בהם נעשה שימוש בטכניקות מתחום התיאטרון, הדרמה והמופע כמתודולוגיה דרמטית-איכותנית לניתוח נתונים והצגת ממצאים. המחקרים שאותרו על ידי הכותבים סווגו לארבעה "ז'אנרים" שונים. הז'אנר הראשון, מופעים לא-תיאטרליים, כולל, למשל, קריאה דרמטית, בצורת מונולוג או סיפור, טקסט מתוך ראיון מוקלט שתומלל. הז'אנר השני, אתנודרמה, כולל, לדוגמא, דרמטיזציה מלאה של סצנות כפי שעלו הישר מתוך נתוני המחקר שנאספו באמצעות קבוצות מיקוד או רשימות אתנוגראפיות בשדה.  הז'אנר השלישי, מופע תיאטרלי מבוסס-מחקר, שונה משני הראשונים  בכך שהוא מתרחק מהנטורליזם הריאליסטי ופחות "נאמן למקור". כאן, המחקר משמש מעיין השראה ליצירת מופע אסתטי-דרמטי שהוא בבחינת פרשנות אמנותית לנתוני המחקר. הז'אנר הרביעי, מופע תיאטרלי דמיוני, כולל מופעים שאינם מבוססים כלל על נתוני מחקר ומטרתם היא, למעשה, להעביר לצופה ידע בנושא בריאות מסוים. ניתן להבחין, אפוא, כי ארבעת הז'אנרים מונחים על רצף של קרבה-מרחק באשר למידת נאמנותה של הדרמה לממצאי המחקר; הז'אנר הראשון נאמן יותר מאשר הז'אנר הרביעי לממצאי המחקר. 

בסיום המאמר מתייחסים הכותבים ליעילות השימוש בדרמה כמתודולוגיה ומציעים אופנים שונים להערכת מחקר מבוסס-דרמה. לסיכום, שני המאמרים הללו עשויים לעורר השראה אצל מטפלים בדרמה המעוניינים לחקור נושא או תופעה מסוימים באמצעות המדיום הדרמטי עצמו.

ביבליוגרפיה

Norris, J. (2000). Drama as research: Realizing the potential of drama in education as a research methodology. Youth Theatre Journal, 14(1), 40-51.

Rossiter, K., Kontos, P., Colantonio, A., Gilbert, J., Gray, J., & Keightley, M. (2008). Staging data: Theatre as a tool for analysis and knowledge transfer in health research. Social Science & Medicine, 66(1), 130-146. doi: 10.1016/j.socscimed.2007.07.021

 ד"ר הוד אורקיבי, PhD, מטפל בפסיכודרמה ושילוב אמנויות. ראש היחידה ללימודי שדה ומרכז תוכנית התמחות, ביה"ס לטיפול באמצעות אמנויות, אוניברסיטת חיפה. דוא"ל:  horkibi@haifa.univ.ac.il