השפעת חוויה מתקנת בפסיכודרמה: מה בדיוק עובד?

מאת: ד"ר דני יניב, בית הספר לטיפול באמצעות אומנויות, אוניברסיטת חיפה. 

מחקר זה בחן מהלך טיפול קבוצתי בפסיכודרמה בהקשר לחוויה רגשית כואבת כמוקד הטיפול. הטיפול התקיים כסדנה אינטנסיבית שארכה יומיים וחצי, במפגשים שארכו בין שעה לשלוש שעות ובמבנה פסיכודרמטי קלאסי (חימום, פעולה, שיתוף). הדגש במחקר היה על הגעה ל"פתרון" החוויה הרגשית הכואבת, במהלכו מגיע הפרוטגוניסט לראייה חדשה בנוגע למימד חשוב בתפקודו ולשינויים אותם ירצה לעשות וכן לתחילתה של תחושה שאמנם יש לו/לה כוחות לבצע את השינויים.  שאלות המחקר היו:  1) אילו תהליכים מביאים לפתרון חוויה רגשית כואבת במהלך עבודה פסיכו דרמטית; 2) מהי ההשפעה ארוכת הטווח של תהליכים אלה?  מעבר למגוון מדדים אובייקטיביים בהם השתמשו החוקרים להערכת כל אחת משאלות המחקר, שיתפו החוקרים גם מדדים סובייקטיביים. למשל, עבור השאלה הראשונה, התבקש הפרוטגוניסט לציין בתום כל מפגש אירועים מסייעים-טיפולית שהתקיימו בו. מאוחר יותר צפו החוקרים בצילומי וידאו של המפגש וזיהו סצנות או תת-סצנות שהכילו אירועים אלה, וניתחו אותם באמצעות ניתוח תהליכי מקיף.

ניתוח של 4 מקרים (אינדיבידואלים) "פתורים" ו-3 מקרים "לא-פתורים" הוביל לזיהוי של חמישה תהליכי-על הקשורים לפתרון חוויה רגשית כואבת במהלך עבודה פסיכודרמטית. האחד היה מוכנות להשתתף בעבודה טיפולית, תהליך הקשור למאפיינים אישיים ולחוויה של הפרט את הקבוצה, וארבעה תהליכים נוספים הקשורים לאירועים טיפוליים במהלך העבודה: (1) חוויה-מחדש ותובנה; (2) הפעלת משאבים אישיים; (3) עבודה על 'אטום חברתי' יחד עם שחרור רגשי; (4) אינטגרציה.

לאור הנתונים שנלקחו הן שבועיים מתום העבודה והן לאחר שלושה חודשים, הוצע מודל עבודה של שינוי טיפולי באמצעות פסיכודרמה. המודל מדגיש את יחסי הגומלין שבין חוויה פנימית לבין תהליכים בינאישיים ומהווה תרומה מתודולוגית חשובה לתחום.

 מקור 

McVea, C.S., Gow, K., & Lowe, R. (2011). Corrective interpersonal experience in psychodrama group therapy: A comprehensive process analysis of significant therapeutic events, Psychotherapy Research, 21, 416-429.

דני יניב, Ph.D.  דוא"ל: Dan_yaniv@yahoo.com

שימוש באמנויות מטפח אמפתיה

מאת: ד"ר דני יניב, בית הספר לטיפול באמצעות אומנויות, אוניברסיטת חיפה. 

אמפתיה היא חוויה בסיסית בתהליכי טיפול שונים והיא יכולת הניתנת ללמידה. בעוד מודלים שונים לאימון וטיפוח יכולות אמפתיות הוצעו בספרות, בחן מאמר זה את ההשפעה שיש לשימוש באמנויות, הבעה ויצירה על פיתוח אמפתיה בקרב סטודנטיות בבי"ס לאחיות. 48 סטודנטים חולקו לחמש קבוצות ניסוי (לא היו קבוצות ביקורת) שנפגשו 12 מפגשים שבועיים למשך שעתיים כל מפגש. מוקד העבודה בקבוצות היה יחסים בינאישיים ורכישת מודעות עצמית. כל מפגש החל בעבודה אמנותית ולאחר מכן הוקדש זמן לשיתוף בחוויות אישיות בהתבסס על הפעילות האמנותית. האמנויות בהן השתמשו בקבוצות היו: 1) ספרות (שירים, סיפורים וכד') - הוגדרה כמשמשת לצורך רכישת מודעות לצרכים פנימיים;  2) אמנויות כגון ציור, מוזיקה ופיסול - הוגדרו כמשמשות לצורך צפייה בסגנונות התקשרות של המשתתפים אל אחרים; 3) שיטות פעולה כגון סיפור סיפורים (storytelling), סרטים, דרמה וריקוד - הוגדרו כתורמות להרחבת רפרטואר התפקידים של המשתתפים. 

שכיחות השימוש בכל שיטה השתנתה בהתאם לצרכי הקבוצה המשתנים, כך שלא ניתן היה להעריך במחקר זה את התרומה היחסית של כל שיטת התערבות. המדד האובייקטיבי שנועד לאיסוף מידע היה Empathic Skill Scale הבוחן תגובות לשישה מצבים הקשורים לאנשים עם בעיות שונות והמבוסס על מודל היררכי של אמפתיה. רמת האמפתיה הוערכה באמצעות מדד זה לפני ואחרי קיום הקבוצה, והציון הממוצע אחרי קיום הקבוצה היה גבוה משמעותית מזה שחושב לפניו בכל הקבוצות.  מגבלות המחקר נדונות במאמר והוא יכול להיות בסיס למחקרי המשך בנושא. 

מקור

O¨zcan, N.K., Bilgin, H., & Eracar, N. (2011). The use of expressive methods for developing empathic skills. Issues in Mental Health Nursing, 32, 131-136.

  דני יניב, Ph.D. דוא"ל: Dan_yaniv@yahoo.com